אפשר לחיות חיים שלמים ולהימנע מכאב. אפשר לחיות חיים שלמים ולא לדעת שאתה נמנע מכאב ולא לדעת איך אתה עושה את זה. אפשר לחיות חיים שלמים בלי לקבל את המתנות שהכאב רוצה לתת לך. אבל ברגע אחד, כשהמערכת שלנו נהיית חזקה מספיק, או דפוסי ההגנה נהיים בלתי אפשריים וקיצוניים מדי, משהו מתחיל להסדק.
זה מגיע כשבר. הכאב שוטף את המערכת מכל כיוון עד שלא ניתן להמנע ממנו עוד. ברגע הזה, אפשר להסכים ללכת לשם. ועדיף ביחד. הנשמה רוצה לעלות ולרדת בסולמות. לחוות מכאן ומכאן. שמחת אינסוף וכאב מעמקים. לא ניתן האחד בלי השני.
אך מי ילך איתי לשם? מי ילווה אותי אל המעמקים?
רק מי שהסכים ללכת לשם בעצמו.
כשאתה פוגש אדם כזה, הוא כמו מיתר סימפטטי (מיתר המכוון לאותו הטון ומהדהד כאשר המיתר השני מנגן, תופעה פיזיקלית מרגשת). הכאב שלך מקבל הכרה. יש מי שמסכים להרגיש אותו איתי. יש מי ששואל עוד אחרי שהרגיש. יש מי שמשקף לי במילים את החוויה. הנפש מרגישה את התדר הזה, ושם קורה הריפוי. אמפטיה היא לא סתם מילה, היא התחושה העוצמתית של כאב הפוגש הדהוד.
אומניתרפי הוא טיפול שמבקש לתת את האופציה לחוות את כל מה שיש, ביחד. ללכת יד ביד אל המקומות החשוכים. להדליק שם נר. לשהות שם ולגלות מה יש שם בשבילי.
השנה הראשונה שלי בלימודים, הביאה איתה קפיצת התפתחות של הנפש שלי. ראייה בהירה של תהליכים שקורים במשך שנים. שיעורי חיים שהתגלו. סיפור חיים שהתחיל להיות מובן, ובעקבות כך תחושה של ריפוי אמיתי.
תחושת הבדידות שלי שלא היה לה מענה, הוקלה משמעותית. הזמן שלי לבד נהיה נעים שוב. כבר אין סיבה להמנע ממנו. הכאב הזה קיבל שם ופנים והוא לא מסתובב רעב יותר.
אומני גל ורון פרויינד, ממציאי השיטה, הם שני אנשים נדירים ועוצמתיים. אני כה שמחה שמצאתי אותם ושאני ממשיכה ללמוד איתם. חיפשתי הרבה זמן.
コメント